ראשי » אינטרנט, טכנולוגיה, כללי

הקרב על המוזיקה בעידן האינטרנט

12 במאי 2010 | | 5 תגובות | מאת אליקו יצחקי
תגים: , , , ,

Stock.XCHNG

לפני כחודש החליטה משינה, אחת מהלהקות הותיקות והמצליחות ביותר בארץ לעשות מעשה חריג ולהציע את האלבום החדש שלה להורדה בחינם לפני השקתו המסחרית בחנויות. נכון שמהלך זה לא חדש, במיוחד בעולם ועובדה שרק בשנה שעברה להקת קולדפליי אפשרה הורדה חינמית של אחד האלבומים שלה. גם בארצנו הקטנה ניתן למצוא אמנים מצליחים ששיחררו סינגל או שניים דרך האינטרנט אך לדעתי זאת הפעם הראשונה (ואם אני טועה אשמח לקבל דיווח בתגובות) שלהקה בסדר גודל כמו משינה אשר לא צמחה מהאינטרנט מאפשרת הורדה חוקית של אלבום מסחרי שלם ללא כל עלות.

המהלך של משינה בוצע בשיתוף פעולה עם זכיינית הטלויזיה רשת בעזרת האתר המשותף לה ול ynet ונראה כי בסופו של דבר מהלך זה השתלם. לפי פרסום בגלובס,לאלבום היו כ 40 אלף הורדות והאתר חווה עלייה של 25% בהיקף הגלישה. בסופו של דבר מדובר על מהלך שהשתלם לכל הצדדים. משינה זכתה בפרסום מסיבי וגישה לקהלים חדשים שאולי לא כולם מכירים את החומרים שלה. ייתכן שהיה כאן אף סוג של תגמול כספי עבור משינה מצד הזכיינית. רשת ו ynet העלו את היקף הגלישה במיזם המשותף והגולשים הרוויחו אלבום איכותי בחינם.

נכון, ייתכן וחלקכם יגידו כי מדובר על מהלך מסוכן לתעשיית המוזיקה. שאמנים לא יכולים להרשות לעצמם להציע את יצירותיהם בחינם וכי קשה גם ככה להחזיר את ההשקעה הכספית הרבה בהפקה של אלבום. אני בדעה שמי שרוצה להוריד שירים בחינם לא יפסיק לעשות זאת ומי שמוכן לשלם עבור שירים ימשיך לשלם. מהלך מהסוג שמשינה ביצעה, מאפשר לה לפחות להציע לפרק זמן קצוב הורדה חוקית ומבוקרת הניתנת לשליטה ומדידה מתוך הפלטפורמה שלה. את החינמיות היא יכולה למנף להפקת רווחים בצורות אחרות. לעומת זאת, בכל הקשור להורדות לא חוקיות אין ללהקה שום דרך לאמוד את התופעה ולהרוויח ממנה. מהלך זה גם מוריד את הרלוונטיות של אתרי ההורדות הלא חוקיים. למה לגולש להתאמץ לחפש שירים ואלבומים ולהסתכן בחשיפה לוירוסים או מזיקים אחרים הטמונים באתרים מסוג זה. כאן יש לו אפשרות קלה ובטוחה לקבל את מבוקשו. ככל שיותר אמנים ויוצרים יבחרו בדרכים שכאלה, היקף אתרי ההורדות הפיראטיות יצטמצם ואולי בסופו של תהליך יגרום לגולשים להתרגל לחפש אפיקים חוקיים להורדת תכני מוזיקה.

תעשיית המוזיקה לא ממש יודעת איך להתמודד עם האינטרנט. מאותה תקופה שצץ לעולם פורמט ה MP3 והושק שירות שיתוף הקבצים ראשון, תעשיית המוזיקה נמצאת במלחמה. למרות שמדובר על תעשייה יחסית גדולה, לא קל להתמודד מול מאות מיליוני גולשים. נכון שפה ושם אנחנו שומעים על תביעות שונות בסכומים גבוהים אך עדיין, מדובר במלחמה די אבודה.

במהלך השנים צצו באינטרנט שירותים שונים אשר ניסו לספק חוויה מוזיקה טובה והכי חשוב חוקית כגון פנדורה, last.fm ועוד.  תעשיית המוזיקה לא ראתה את אותם שירותים בעין יפה ודאגה להציב מכשולים רבים על מנת להפוך אותם לפחות אטרקטיבים. היא שינתה את תעריפי הזכויות. הציבה הגבלות גיאוגרפיות ועוד. מהלכים אלה גרמו לחברות ומשקיעים להתרחק מהתחום ולהתמקד בשירותים אחרים אשר לא תלויים בארגונים כאלה ואחרים.

אחד הפאנלים היותר מעניינים לדעתי אשר התרחשו בכנס האינטרנט של דה מרקר בשבוע שעבר היה הפאנל על תעשיית המוזיקה. בפאנל התארחו יוני בלוך, טל ברמן, יאיר ניצני, רונית ארבל, המנהלת האישית של אייל גולן וגיא באומן, סמנכ"ל תוכן ומוצרים בחברת פלאפון. הדיון היותר מעניין בפאנל היה בנושא השפעת הסלולאר על תחום המוזיקה. הדעות היו חלוקות ושיקפו בעיקר את האינטרסים של הדוברים. רונית וגיא קבעו כי עתיד המוזיקה טמון בסלולאר ואילו טל ויאיר הביעו את דעתם וטענו כי עדיין אין תחליף לרדיו ולמרות הקלות שניתן להגיע לקהל, חברות הסלולאר הן סוג של גן סגור עבור יוצרים צעירים שאין מאחוריהם סוללת יח"צנים ומנהלים אשר יכולים לקדם אותם.

אני מסכים עם מרבית הדברים. אין עוררין שהמשמעות של אלבום או דיסק כבר לא רלוונטית יותר. אני לא רואה את הדור הצעיר ניגש לחנויות עוד כמה שנים ורוכש דיסקים ואלבומים. אולי רק אספנים או מעריצים שרופים וגם זה בהנחה שהיוצרים ינפיקו אלבומים שכאלה בעתיד. עולם המוזיקה עובר לאינטרנט ולמכשירים הניידים. זאת עובדה קיימת. השאלה הגדולה היא כיצד הקהל יגיע לאותו תוכן סלולארי.

מצד אחד, יש את חברות הסלולאר אשר רוצות לשמש שער לאותו עולם ולספק את התכנים דרכם ובדרך לגזור קופון לא קטן ומהצד השני קיימות חברות גדולות לא פחות אשר משיקות שירותי תכנים מוזיקה בתשלום ומנסות בדרכים שונות לגרום לקהל להעדיף אותם. החברה הבולטת ביותר היא אפל כמובן. בעזרת שירות ה iTunes והתנאים הנוקשיים שהיא מציבה לחברות הסלולאר היא זוכה בסוג של בלעדיות בגישה לתכנים למשתמשי מכשירי הסלולאר שלה ועוקפת את הפורטלים אשר אותן חברות מספקות. חברות הסלולאר בבעיה. מצד אחד הן רוצות למכור את המכשירים הפופולאריים שאפל מייצרת אך מצד שני הן לא רוצות לאבד את מעמדן כספקיות תוכן.

אך זאת לא הבעיה העיקרית של חברות הסלולאר. אפל מציעה למשתמשיה חוויה אחרת. גישה לכמות אדירה של תכנים במחיר שווה לכל נפש והתערבות מינימלית מצידה בקידום התכנים. באותו דיון, רונית ארבל סיפרה שכל בוקר היא בודקת האם אייל גולן נמצא בראש הרשימה בכל הפורטלים של כל החברות הסלולואריות. במידה והיא מגלה שלא היא דואגת לטפל בנושא. היא לא ממש הרחיבה כיצד היא מטפלת בזה אך לא קשה להבין בין השורות שבסופו של דבר מדובר על עסק מסחרי וכלכלי לכל דבר והאינטרנס העומד מאחורי חברות הסלולאר הוא אחד וייתכן שבמקום מסויים אותו אינטרס משפיע על התכנים אותם אנו צורכים. האם זה טוב לתעשיית המוזיקה? את התשובה יספקו הצרכנים. האם הם ימשיכו לצרוך את התכנים דרך חברות הסלולאר או שייבחרו בדרכים אחרות? אולי השאלה הזאת רלוונטית בעולם אך בארצנו הקטנה, אין לאותם צרכני תכנים דיגיטליים ממש ברירה אחרת. כל עוד לא קיים שירות הולם המתחרה ב iTunes או השקה של ה iTunes בישראל, לחברות הסלולאר בארץ לא קיימת ממש תחרות והן יכולות להמשיך לשלוט בשוק ביד רמה.

מאחורי כל אותם גורמים: מנהלים, יחצ"נים, חברות הסלולאר ושאר הגופים המסחריים עומדים בסופו של דבר האמנים עצמם. חלקם מעורבים יותר וחלקם פחות בהחלטות העסקיות מאחורי יצירותיהם. רובם בסך הכל רוצים לעשות מה שהם יודעים הכי טוב, ליצור מוזיקה טובה. חלק מהאמנים מבינים לאן נושבת הרוח ויודעים כי עליהם להצטרף למהפכה הדיגיטלית על מנת להשאר רלוונטים. מעטים מהם מנסים לתרגם את אותה מהפכה לאומנות. אמן אחד שכזה הוא יוני בלוך אשר היה ממשתתפי הפאנל בכנס.

יוני חשף בכנס טעימה מהסטארטאפ Interlude בו הוא שותף אשר נחשף בכנס techonomy 2010 שנערך מספר ימים אחרי (לצערי נבצר ממני להשתתף בכנס מעניין זה). בכנס זה נחשפו מספר חברות סטארטאפ ומוצרים מעניינים בתחילת דרכם.
המוצר שיוני הציג ואף זכה במקום הראשון בתחרות בין שאר המוצרים היה קליפ אינטרקטיבי לשיר חדש שלו שהופק בעזרת טכנולוגיה שפיתחה החברה. המיוחד בקליפ הוא שניתן לבחור במהלך הקליפ בין אפשרויות שונות, הן ויזואליות והן ווקאליות. בסוף הקליפ ניתן לשתף את הגרסה שיצרנו, להוריד לסלולאר ועוד. את הטכנולוגיה שפיתחה החברה ניתן ליישם גם ביישומים אחרים כגון פרסומות אינטרקטיביות וכו'.
ניתן להתרשם מהמצגת והמוצר כאן.

הרעיון העומד מאחורי מוצר זה לא ממש חדש אך ניתן לראות שהחברה השקיעה משאבים ומחשבה רבה בתוצר הסופי אל מנת לבדל אותו ממוצרים אחרים הקיימים בשוק. המחסום היחידי הקיים בפני מוצר שכזה היא התמיכה בריבוי פלטפורמות. על מנת להפוך את המוצר ליותר מגימיק מוצלח יש צורך להטמיע אותו במגוון רחב של פלטפורמות כגון אינטרנט,כל סוגי מערכות ההפעלה למובייל ואף טלויזיה. אני בטוח שלחברה רעיונות רבים וחדשניים בנושא ועוד נשמע רבות על טכנולוגיה זו או דומה לה.

אין ספק שתעשיית המוזיקה צריכה להמציא את עצמה מחדש כל הזמן. מצד אחד עומדים הגופים הותיקים והשמרניים שלא ממש מעוניינים בשינוי ובקדמה ומהצד השני נמצאים יוצרים צעירים ומוכשרים אשר צמחו מהעולם הדיגיטלי והאינטרנט וממקדים את עצמם שם. באמצע נמצאים צרכני התוכן והם אלה שיקבעו בסופו של דבר מי יהיה הצד המנצח.

הרשמה לקבלת עדכונים במייל על פוסטים חדשים, מאמרים מקצועיים, מדריכים ועוד.
ניתן גם להתעדכן דרך RSS, טוויטר ודף הפייסבוק של הבלוג.

אליקו יצחקי

אודות אליקו יצחקי

אליקו יצחקי הינו המייסד והעורך הראשי של הבלוג.

Bookmark and Share

5 תגובות »

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.