בשבוע שעבר בתאריך ה 10/10/10 בשעה 10:10 בבוקר השיקה חברת מודו הישראלית בראשות דב מורן את מכשיר הדגל החדש שלה המודו T. לאחר הכשלון של הדור הראשון, החברה לא הרימה ידיים, התרוממה חזרה, ניסתה להפיק את הלקחים ופתחה מכשיר חדש לחלוטין שאמור לחדור לשוק הרווי יחסית הנשלט ע"י חברות ענק בינלאומיות.
הדרך בה בחרה מודו לבצע זאת היא בעזרת השקת גרסת דור שלישי של המכשיר הכולל מסך מגע ושלל אביזרים נלווים האמורים לשפר את חווית המשתמש ולהעניק למכשיר הקטן יכולות נרחבות.
אחת הבעיות המרכזיות בדור הראשון של המודו היתה החוסר רלוונטיות. התקופה …

אחת ההכרזות המעניינות בתקופה האחרונה שייכת ללא ספק לחברת אפל לגבי השקת הגרסה החדשה של מכשיר ה Apple TV. זהו נסיון שני אפל לחדור לשוק הבידור הסלוני, מהלך שניתן להגיד שנכשל בעבר. מאז עבר זמן רב ואפל השיקה לא מעט מוצרים מוצלחים שזכו באהדת הצרכנים ולמדה דבר או שניים לגבי צרכי הלקוחות שלה.

הגרסה החדשה של Apple TV משמשת כסוג של מזרים מדיה (סטרימר) מתוחכם, מכשיר המחובר לרשת הביתית ולאינטרנט ומזרים תכני מולטימדיה לפי דרישה. בניגוד לסטרימרים רבים ומוצלחים אחרים בשוק, היתרון של המכשיר החדש הוא גישה לתכני פרימיום בתשלום כגון סרטים, סדרות וכו'.

המודל שאפל חותרת אליו ידוע, אפל מנסה לחקות את ההצלחה האדירה שלה בתחום המוזיקה וליישם אותו בכל הקשור לעולם הוידאו. שיתופי פעולה שנחתמו מול חברות כגון פוקס,דיסני ונטפליקס מבטיחים גישה לתכנית איכותיים ומעניינים.

גוגל, אחת המתחרות הבולטות של אפל בתחום, לא נשארה אדישה.לפני כשבועיים הודיעה גוגל על השקת ערוץ סרטים בתוך האתר YouTube המאפשר לגולשים גישה לסרטים באורך מלא. ההודעה הגיעה מספר חודשים לאחר ההכרזה על שירות Google TV. השקת הערוץ החדש מוכיחה שגוגל מתייחסת לתחום התוכן ברצינות ולא מן הנמנע שאותו ערוץ וידאו ישולב בעתיד במכשיר ה Google TV.

רובכם בוודאי נתקלתם ביממה האחרונה בסיפור של משרד עורכי הדין מסויים אשר החליט לקחת ברצינות את חוק הספאם וליישמו בצורה מעניינת ומקורית על משתמשי פייסבוק אשר ברשותם קבוצות דיון ודפים עסקיים.

מטרתם העיקרית של אותם דפים וקבוצות היא בעצם לאפשר למעוניינים להצטרף אליהם ובעזרת הכלים שפייסבוק מספקת, לקבל עדכונים שותפים מבעלי הדפים והקבוצות.

האם תביעות מסוג זה יכולות להשפיע את פעילותה של פייסבוק בישראל ולערער את מעמדה? וכיצד אותו משרד עורכי דין הפר בעצמו את אחד מכללי השימוש העיקריים של פייסבוק?

בשבוע שעבר התקיים אירוע מיוחד שקיים צוות המחקר והפיתוח הישראלי בו הוצגה מערכת ההפעלה החדשה והמדוברת מאד של מיקרוסופט עבור טלפונים ניידים, Windows Phone 7.

אין ספק שמיקרוסופט משתרכת מאחור בכל הקשור לעולם המכשירים הניידים ובמיוחד בתחום הסלולר למרות המשאבים שברשותה והוותק שלה בתחום.

האם מערכת ההפעלה החדשה תגרום למיקרוסופט לחזור לזירת הסלולר ואף לנצח בה? האם למתחרות הגדולות יש ממה לפחד? וכיצד אנחנו הצרכנים נרוויח מכל העסק?

יישומים מבוססי מיקום הם הלהיט החדש בעולם הדיגיטלי וגן עדן למפרסמים.

ייתכן שבעתיד הלא רחוק, התחרות בתחום תגיע מכיוון לא צפוי. חברות המפתחות טכנולוגיות המשמשות לזיהוי פנים במקומות ציבוריים מבטלות את הצורך באותם יישומים ומאפשרות לשייך אדם למיקום באופן פסיבי.

אלה מוצרים קיימים בשוק? היכן עובר הגבול בחדירה לפרטיות שלנו וכיצד טכנולוגיות מסוג זה יכולות להשפיע על עולם הפרסום הדיגיטלי?

אמש פרסם האתר טקרנץ' ידיעה על כך שגוגל השקיעה סכום של כ 100-200 מיליון דולר בחברת זינגה, מפתחת האפליקציות והמשחקים החברתיים הגדולה העומדת מאחורי מרבית להיטי הרשת ובראשם האפליקציה פארמוויל המפורסמת. ככל הנראה, גוגל מתכננת להכנס לזירת המשחקים החברתיים וזינגה מהווה נקודת פתיחה מאד טובה עבורה.

כיצד הפכה אותה חברה קטנה וצעירה, זינגה לנכס אסטרטגי חשוב מאין כמוהו במלחמה על תשומת לבו של הגולש וקלף מנצח במאבק על עתיד הרשתות החברתיות?

בעקבות חשיפת השירות החדש שפייסבוק מתכננת להשיק בקרוב, Facebook Questions, התעורר שוב הדיון על המלחמה הקרה בין גוגל לפייסבוק ותהיות על ההפתעות שגוגל מתכננת בעתיד הקרוב.

אין עוררין שפייסבוק משתלטת על האינטרנט שלנו, דוחקת לפינה כל שירות ואתר אחר ומהווה סוג של איום עבור חברות ענק כגון גוגל ויאהו.

לפני מספר חודשים, השיקה פייסבוק מספר כלים כגון כפתור הלייק ומנגנון התגובות, המאפשרים לאתרים שהטמיעו אותם, גישה לגרף החברתי ואינטרקציה עם חשבון הפייסבוק של גולשי האתר. נכון לעכשיו מעל למיליון אתרים ברחבי העולם הטמיעו את הכלים החדשים. חלק לא מבוטל מאתרים אלה הם פורטלים גדולים, אתרי חדשות פופולארים, רשתות חברתיות מתחרות ועוד.

מה טומנים בחובם אותם כלים חברתיים וממה האתרים הגדולים צריכים לחשוש?

חלק לא קטן מהתוכן שנקבל באינטרנט הוא טראש פופוליסטי או מונע ע"י אינטרסים מסחריים.

בין הסיבות: השיטה של גוגל והאלגוריתם של פייסבוק.

האם עלינו להחזיר את השליטה לעורכי התוכן?

מאז ומעולם מדינת ישראל סבלה מתדמית שלילית בקרב הקהילה הבינלאומית מכל מיני סיבות שונות ומשונות.

אירועי התקופה האחרונה, הקשורים בעיקר למשט ולהדרדרות היחסים מול טורקיה לא ממש תרמו לשיפור התדמית של ישראל בעולם.

הביקורת העיקרית שהופנתה לדובר צה"ל הייתה שהתגובה שלהם הייתה איטית מדי ולא מספקת. אני לא באתי לבקר או להביע דעה בנושא מכיוון שצה"ל הינו גוף גדול הפועל במסגרת נהלים וחוקים שונים שאני לא ממש מכיר. אני כן יכול לציין שנראה שצה"ל כן מבין את כוחה של רשת האינטרנט. האתר של צה"ל הינו אתר ותיק מאד שהוקם לפני לא מעט שנים. לדובר צה"ל ישנו ערוץ ביוטיוב אשר במהלך האירועים האחרונים נחשף בפני מילוני צופים ברחבי העולם ואולי עזר במקצת להסברה ולשינוי התדמית. גם גופים ממשלתיים נוספים כגון משרד החוץ ניסו לעזור בנושא בערוצים הרלוונטים באינטרנט.

כיצד קבוצה פרטית אחת הצליחה ליצור קמפיין ויראלי מצליח באמצעות האינטרנט בעזרת השקעה מינימלית ועוררה הדים רבים ברחבי העולם?

מאז השקת פלטפורמת הפיתוח, פותחו מעל ל 400 אלף אפליקציות עבור פייסבוק.

ב 30 ליוני פייסבוק מתכננת לעדכן את מודל ההרשאות החדש עליו הכריזה בתחילת השנה ותגרום לשלל אפליקציות אשר לא עודכנו לעבוד מול המודל החדש לא לתפקד כמו שצריך. מדוע פייסבוק מאפשרת לעצמה לבצע עדכונים אשר לא תומכים לאחור וכיצד היא יכולה ללמוד מחברות כגון מיקרוסופט בנושא?