רובכם בוודאי נתקלתם ביממה האחרונה בסיפור של משרד עורכי הדין מסויים אשר החליט לקחת ברצינות את חוק הספאם וליישמו בצורה מעניינת ומקורית על משתמשי פייסבוק אשר ברשותם קבוצות דיון ודפים עסקיים.

מטרתם העיקרית של אותם דפים וקבוצות היא בעצם לאפשר למעוניינים להצטרף אליהם ובעזרת הכלים שפייסבוק מספקת, לקבל עדכונים שותפים מבעלי הדפים והקבוצות.

האם תביעות מסוג זה יכולות להשפיע את פעילותה של פייסבוק בישראל ולערער את מעמדה? וכיצד אותו משרד עורכי דין הפר בעצמו את אחד מכללי השימוש העיקריים של פייסבוק?

יישומים מבוססי מיקום הם הלהיט החדש בעולם הדיגיטלי וגן עדן למפרסמים.

ייתכן שבעתיד הלא רחוק, התחרות בתחום תגיע מכיוון לא צפוי. חברות המפתחות טכנולוגיות המשמשות לזיהוי פנים במקומות ציבוריים מבטלות את הצורך באותם יישומים ומאפשרות לשייך אדם למיקום באופן פסיבי.

אלה מוצרים קיימים בשוק? היכן עובר הגבול בחדירה לפרטיות שלנו וכיצד טכנולוגיות מסוג זה יכולות להשפיע על עולם הפרסום הדיגיטלי?

אמש פרסם האתר טקרנץ' ידיעה על כך שגוגל השקיעה סכום של כ 100-200 מיליון דולר בחברת זינגה, מפתחת האפליקציות והמשחקים החברתיים הגדולה העומדת מאחורי מרבית להיטי הרשת ובראשם האפליקציה פארמוויל המפורסמת. ככל הנראה, גוגל מתכננת להכנס לזירת המשחקים החברתיים וזינגה מהווה נקודת פתיחה מאד טובה עבורה.

כיצד הפכה אותה חברה קטנה וצעירה, זינגה לנכס אסטרטגי חשוב מאין כמוהו במלחמה על תשומת לבו של הגולש וקלף מנצח במאבק על עתיד הרשתות החברתיות?

בעקבות חשיפת השירות החדש שפייסבוק מתכננת להשיק בקרוב, Facebook Questions, התעורר שוב הדיון על המלחמה הקרה בין גוגל לפייסבוק ותהיות על ההפתעות שגוגל מתכננת בעתיד הקרוב.

אין עוררין שפייסבוק משתלטת על האינטרנט שלנו, דוחקת לפינה כל שירות ואתר אחר ומהווה סוג של איום עבור חברות ענק כגון גוגל ויאהו.

לפני מספר חודשים, השיקה פייסבוק מספר כלים כגון כפתור הלייק ומנגנון התגובות, המאפשרים לאתרים שהטמיעו אותם, גישה לגרף החברתי ואינטרקציה עם חשבון הפייסבוק של גולשי האתר. נכון לעכשיו מעל למיליון אתרים ברחבי העולם הטמיעו את הכלים החדשים. חלק לא מבוטל מאתרים אלה הם פורטלים גדולים, אתרי חדשות פופולארים, רשתות חברתיות מתחרות ועוד.

מה טומנים בחובם אותם כלים חברתיים וממה האתרים הגדולים צריכים לחשוש?

חלק לא קטן מהתוכן שנקבל באינטרנט הוא טראש פופוליסטי או מונע ע"י אינטרסים מסחריים.

בין הסיבות: השיטה של גוגל והאלגוריתם של פייסבוק.

האם עלינו להחזיר את השליטה לעורכי התוכן?

מאז ומעולם מדינת ישראל סבלה מתדמית שלילית בקרב הקהילה הבינלאומית מכל מיני סיבות שונות ומשונות.

אירועי התקופה האחרונה, הקשורים בעיקר למשט ולהדרדרות היחסים מול טורקיה לא ממש תרמו לשיפור התדמית של ישראל בעולם.

הביקורת העיקרית שהופנתה לדובר צה"ל הייתה שהתגובה שלהם הייתה איטית מדי ולא מספקת. אני לא באתי לבקר או להביע דעה בנושא מכיוון שצה"ל הינו גוף גדול הפועל במסגרת נהלים וחוקים שונים שאני לא ממש מכיר. אני כן יכול לציין שנראה שצה"ל כן מבין את כוחה של רשת האינטרנט. האתר של צה"ל הינו אתר ותיק מאד שהוקם לפני לא מעט שנים. לדובר צה"ל ישנו ערוץ ביוטיוב אשר במהלך האירועים האחרונים נחשף בפני מילוני צופים ברחבי העולם ואולי עזר במקצת להסברה ולשינוי התדמית. גם גופים ממשלתיים נוספים כגון משרד החוץ ניסו לעזור בנושא בערוצים הרלוונטים באינטרנט.

כיצד קבוצה פרטית אחת הצליחה ליצור קמפיין ויראלי מצליח באמצעות האינטרנט בעזרת השקעה מינימלית ועוררה הדים רבים ברחבי העולם?

מאז השקת פלטפורמת הפיתוח, פותחו מעל ל 400 אלף אפליקציות עבור פייסבוק.

ב 30 ליוני פייסבוק מתכננת לעדכן את מודל ההרשאות החדש עליו הכריזה בתחילת השנה ותגרום לשלל אפליקציות אשר לא עודכנו לעבוד מול המודל החדש לא לתפקד כמו שצריך. מדוע פייסבוק מאפשרת לעצמה לבצע עדכונים אשר לא תומכים לאחור וכיצד היא יכולה ללמוד מחברות כגון מיקרוסופט בנושא?

שבוע מעניין היה לנו בכל הקשור לטלוויזיה ולתוכן טלוויזוני בפרט. גוגל הכריזה על גוגל TV, מוצר חדש הקשור לתחום ומנגד, אבודים, תוכנית הטלווויזיה המצליחה והוותיקה ירדה מהאוויר.

חוט אחד מקשר בין שני הדברים והוא האינטרנט. רבות נכתב על הסדרה אבודים, על ההצלחה שלה, על איכות ההפקה ועל קפיצת המדרגה שהיא הביאה עמה בכל הקשור לתוכן טלוויזיוני. לראשונה נתקלנו בסדרת טלוויזיה שהושקעו בה משאבים אשר היו מוכרים לנו בעיקר מעולם הקולנוע.אך את ההצלחה הגדולה של הסדרה ניתן לייחס בעיקר לפופולאריות לה היא זכתה בקרב גולשי האינטרנט

אז כיצד גרמה הסדרה לרשתות הטלוויזיה הגדולות לבסס את מעמדן באינטרנט? מי הן השחקניות המרכזיות בתחום? איך חברה קטנה ישראלית קשורה לכל זה וכיצד גוגל מנסה להשתלט על התחום?

תעשיית המוזיקה לא ממש יודעת איך להתמודד עם האינטרנט. מאותה תקופה שצץ לעולם פורמט ה MP3 והושק שירות שיתוף הקבצים ראשון, תעשיית המוזיקה נמצאת במלחמה. למרות שמדובר על תעשייה יחסית גדולה, לא קל להתמודד מול מאות מיליוני גולשים. נכון שפה ושם אנחנו שומעים על תביעות שונות בסכומים גבוהים אך עדיין, מדובר במלחמה די אבודה.

כיצד תעשיית המוזיקה מתמודדת עם העידן הדיגיטלי? כיצד השתלטו חברות הסלולאר על התעשייה ומה יש לאמנים להגיד בנושא?

עם כל העניין סביב המלחמה של אפל ואדובי והפרשנויות הרבות בנושא, הוסטה תשומת הלב מהמוצר שעליו בעצם התבססה כל המהומה, Adobe AIR אשר מוביל סוג של מהפכה בכל הקשור לפיתוח תוכנה.

AIR היא סביבת הרצה (runtime) עבור ריבוי פלטפורמות ומאפשרת בניית יישומי אינטרנט עשירים (RIA) בעזרת HTML,JavaScript ו Ajax וכלים של אדובי עצמה כגון Flex ו Flash.
היתרון בשימוש ב AIR היא שבעזרת הכלים הנ"ל ניתן לפתח אפליקציה אחת אשר תוכל לפעול על מגוון פלטפורמות ומערכות הפעלה כגון חלונות, מק, לינוקס והכי חשוב, מכשירים נידיים. השימוש ב AIR דומה מאד לשימוש בנגן הפלאש ומצריך התקנה ראשונית קצרה, אך במקום לפעול בתוך הדפדפן יישום ה AIR הינו חלק משולחן העבודה שלנו ומאפשר לנו להריץ תוכניות ברקע גם ללא שימוש בדפדפן, לשמור קבצים על דיסק המחשב, לעבוד מול מדפסות וכו'.

אז כיצד אדובי מתכננת להשתלט בעזרת כלי הפיתוח שלה על עולם התוכנה ומה יש לחברות בעלות הפלטפורמות להגיד בנושא?